הרשעה של מנהל השרות הפסיכולוגי במעשים מגונים במטופל בבי"ס - פסקדין

השופטת ח. הורוביץ:

האישום

1.         הנאשם עבד מטעם המועצה המקומית הרלוונטית, כמנהל השירות הפסיכולוגי ושימש כפסיכולוג בבית הספר א' בו למד המתלונן.

המתלונן הינו קטין יליד 25.5.95.

2.         עפ"י כתב האישום, במהלך חודש אוגוסט 2003 זימן הנאשם את המתלונן למשרד השירות הפסיכולוגי, לצורך עריכת אבחון. המתלונן הגיע עם אמו ואחותו הקטינה (להלן: האחות). משעזבו האם והאחות את המשרד, נעל הנאשם את דלת המשרד, הושיב את המתלונן על ברכיו, תוך שהוא מצמיד את איבר מינו לישבנו של המתלונן, הנאשם תחב את ידו לתחתוני המתלונן, אחז באיבר מינו של המתלונן ושם את ידו על ישבנו. כמו כן השכיב הנאשם את המתלונן על בטנו על הרצפה ונשכב מעליו, כשאיבר מינו של הנאשם צמוד לישבנו של המתלונן.

3.         אירוע נוסף התרחש במהלך שנת 2004. הנאשם קרא למתלונן ולאחותו, עת שהו בכיתתם, לקחם לספריית בית הספר. לאחר זמן הורה לאחות לשוב לכיתה. הוא הושיב את המתלונן על ברכיו, תוך שהוא מצמיד את איבר מינו לישבנו של המתלונן. לאחר מכן תחב את ידו לתחתוניו של המתלונן, אחז באיבר מינו ושם את אצבעו על פי הטבעת של המתלונן. לאחר מכן השכיב את המתלונן על בטנו על הרצפה ושכב מעליו כשאיבר מינו צמוד לישבנו של המתלונן.

4.         בהזדמנויות נוספות במהלך שנת 2004, קרא הנאשם למתלונן מכיתתו, לקח אותו לחדר הרופא/אחות ביה"ס; נעל את דלת החדר, הושיב את המתלונן על ברכיו; שחרר את חגורתו של המתלונן וניסה להוריד את מכנסיו. המתלונן קם במהירות, הנאשם פתח לעצמו את כפתור ורוכסן המכנסיים, הושיב שוב את המתלונן על ברכיו ותחב את ידו לתחתוניו של המתלונן. אחז באיבר מינו של המתלונן ונגע באצבעו בפי הטבעת של המתלונן. אח"כ השכיב את המתלונן כשבטנו על הרצפה, שכב מעליו כשאיבר מינו צמוד לישבנו של המתלונן. הקים אותו מהרצפה והציע למתלונן לקלחו במשרדו, אך המתלונן סירב והנאשם הורה לו לחזור לכיתתו.

במהלך המקרים הנ"ל אמר הנאשם למתלונן כי הוא אוהב אותו ומתגעגע אליו.

5.         בגין כל אלו, ייחסה התביעה לנאשם ביצוע מעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים וזאת שלא בהסכמתו החופשית. עבירות לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ההליך

6.         הנאשם כפר בכל העובדות המפרטות ביצוע העבירות בהן הואשם.            

הנאשם הודה באמצעות סנגורו כי: "אכן היו פגישות עם אותו ילד במהלך עבודתו הסדירה. לגבי התאריכים, המועדים המדויקים אינם ידועים לנו אלא באופן כללי במהלך תקופה מסויימת".

הנאשם לא התנגד להגשת הודעתו במשטרה ולא הייתה בפיו "טענת זוטא".

7.         מטעם התביעה העידו אסעד וותד, חוקר הילדים, שגבה את עדויות המתלונן ואחותו; הורי המתלונן, מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית, אליו פנו הורי המתלונן בתלונה על המעשים, לאחר שנודעו להם; 'כ' - מחנכו של המתלונן בכיתה ג', 'א.מ' - מנהל בית הספר, חוקרת המשטרה שגבתה הודעת הנאשם, המתלונן עצמו, לאחר שחוקר הילדים התיר את העדתו ומורות שלימדו את  המתלונן, 'א' ו- 'פ'.

ב"כ המאשימה מבקשת בסיכומיה להסתמך על עדותו של הקטין ועל אמירות מחשידות של הנאשם בהודעתו במשטרה. כיוון שהמתלונן העיד בביהמ"ש, אין צורך בסיוע לעדותו.

8.         מטעם ההגנה העידו הנאשם, שלושה צעירים בוגרים, שטופלו בעבר אצל הנאשם וסגן מנהל בית הספר, בו למד המתלונן.

הסנגור טוען בסיכומיו כי גרסת הנאשם "מהימנה וגוברת על גרסת המתלונן ולכל הפחות עניין לנו בגירסה מול גירסה... לפיכך נוצר לפחות 'ספק סביר' ממנו זכאי הנאשם להנות".

ב"כ המאשימה הגישה בקשה בצירוף תגובה לסיכומי הנאשם. לא ראינו צורך להידרש לבקשה והתעלמנו מהתגובה הנוספת.

עדות חוקר הילדים

9.         מר אסעד וותד הינו חוקר ילדים ותיק, משנת 99', ובעל ניסיון רב.